המעבר לאלהי שם
פרק ח (פסוקים טו עד כב)
המבול - היציאה לעבר אלהי שם
ח, טו: וידבר אלהים אל נח לאמר.
ח, טז: צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך.
ח, יז: כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא [היצא] אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ.
ח, יח: ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו.
ח, יט: כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה.
ח, כ: ויבן נח מזבח לה' ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלת במזבח.
הפעולה הראשונה של נח אחרי היציאה מהתבה היא בניית מזבח לאדני אלהי שם. לשם העלאת העולות הוא נדרש קודם לכן לשבעה שבעה מן הבהמה הטהורה ומן העוף.
ח, כא: וירח ה' את ריח הניחח ויאמר ה' אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי.
וירח אדני אלהי שם את ריח הניחח ויאמר אל לבו: נגמר עידן שיטת "האדם בארץ" שבה האדם היה עובד אדמה בארץ של עצמו. לא אוסיף לקלל עוד את אדמת ארץ האדם בעבור האדם ולא אוסיף להסתפק בהכאת כל חי בארץ האדם כשיטת הענשה, כי ההנחה שעמדה בבסיס שיטת "האדם בארץ" הישנה הוכחה במבחן המציאות כשגוייה והוטבעה יחד עם היקום שנבנה עליה. עתה ההנחה שונתה. יצר לב האדם רע מנעוריו. השיטה החדשה תתמודד עם המציאות כאשר יש הנחה נכונה בבסיסה. ההנחה השגוייה שיצר לב האדם טוב תמיד היא שהביאה לכישלון שיטת "האדם בארץ".
הערות: ההוגים הם עדיין חלק של אדני. שיטת "האדם בארץ" עדיין קיימת. היא גלויה למחצה בשיטת "נח". היא הוטבעה כשיטת חיים שיכולה להצליח בתנאי הריבוי של האנשים אבל ההוגים עדיין אוחזים בה. היא הבסיס של אלהי שם. אדני החדש ייבנה לפי שיטת "האדם בארץ" להיות מבנה שכלי רחב נושא ערכים ונושא שם.
ח, כב: עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו.
הוגי שיטת "נח" משוכנעים. הפעם מצאנו את הבעיה היסודית שהכשילה את שיטת "האדם בארץ" ואת שכלוליה שהגו קודמינו ומורינו. הפעם התיקון הוא יסודי - הוא לתמיד.