המעבר לאלהי שם
פרק ו (פסוקים יב עד כב)
סיפור המבול - הצד של אלהים
ו, יב: וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ.
אלהים ראה שיש סיבה לעשות מבול על הארץ הרגילה - הארץ שהוא אחראי לה. הארץ הייתה נגוסה ונוגסת אכולה ואוכלת. השחית כל בשר את דרכו על הארץ הרגילה.
הערות: שחת = שיניים, חיים, סמל.
ו, יג: ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ.
אלהים אמר לנח המייצג את שיטת "נח" סוף כל בשר שעל הארץ הרגילה בא כי מלאה הארץ פשעים מכוערים שסמוכים להתחממות רגעית ואני עומד לשחת אותם לתת שיני בחייהם.
ו, יד: עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר.
ו, טו: וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה.
ו, טז: צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה.
ו, יז: ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע.
ואני מביא את המבול לתת שיני בהם. כל בשר אשר יש בו רוח חיים יגוע.
הערות: הארץ = הארץ הרגילה. בתוך ארצות האדם אדני ימטיר. אירועים חיצוניים לארץ האדם יש להם ביטוי מתאים בארץ האדם, שאדני אחראי לו.
ו, יח: והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך.
ו, יט: ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו.
ו, כ: מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל יבאו אליך להחיות.
הערות: צמד מכל סוג לעומת שבעה שבעה מן הבהמה הטהורה שאדני יאמר.
ו, כא: ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה.
ו, כב: ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה.